רחצה בערב שבת
אנחנו רגילים לחשוב על ימי הביניים כתקופה מסריחה. אבל למעשה, גם בימי הביניים אנשים דאגו להתרחץ מעת לעת, ובמיוחד כהכנה לאירועים מיוחדים בלוח השנה, כמו שבת, חג ומועד. אבל היכן עשו זאת? בבתים? בנהר? בבית מרחץ ציבורי? ומתי? מי התרחץ, ואיך? אין לנו מקורות שעונים על השאלות האלה בדיוק, אבל אפשר ללמוד על הנושא באופן עקיף מתוך מקור שעוסק בנושא שונה לחלוטין.
גבר מתרחץ. מתוך כתב יד המכיל מכתבים ומסמכים אפיפיוריים. הטקסט מדרום צרפת והאיורים מאנגליה, שניהם מהמאה ה-14. כתב היד נמצא בספריה הבריטית בלונדון. Royal 10 E IV, fol. 297v.
המקור שלפנינו לקוח משו"ת (=שאלות ותשובות) המהר"ם מרוטנבורג. שו"ת היא סוגה, בעיקר הלכתית, שבה אדם שולח שאלה הלכתית לדמות בעל סמכות בסמיכות גיאוגרפית, ומקבל בתמורה תשובה לשאלתו. לאורך השנים, נאספו שאלות ותשובות שנחשבו לחשובים ורלוונטיים גם לדורות הבאים על ידי גורמים שונים, שהתפרסמו כספרי שו"ת לשימוש הדורות הבאים. סוגת השו"ת הייתה מאוד נפוצה באשכנז של ימי-הביניים, ויש לנו אלפי שאלות ותשובות שנשלחו לרבנים שונים בכל מיני נושאים. שו"תים אלו מספקים לנו מבט אל תוך חייהם היומיומיים של אנשי אשכנז, שכן דרכם ניתן לראות אילו שאלות הטרידו אותם, ומה אולי עשו בנידון.
המהר"ם מרוטנבורג (1220 - 1293) היה אחד הפוסקים הגדולים של אשכנז הימי-ביניימי, ויש בידינו מעל לאלף תשובות שכתב לאורך חייו. הוא היה חכם בעל השפעה רבה על קהילות אשכנז, בחייו וגם אחרי מותו. דרך בחינה של תשובותיו, ניתן ללמוד הרבה על סוגיות שהטרידו אנשים, ואלו פתרונות הציעו להם.
יש כהנים שאינם נזהרים לילך על שוחות הגוים מקום שקוברין פגריהם ולבית שהפגר בתוכו. לכך אני כותב את זה מפי מורי הר"ם ז"ל, שפעם אחד נפגר גוי אחד בבית המרחץ בערב שבת ואסר לכהנים לרחוץ.
פגר: גופה מתה
הר"ם: רבי מאיר - המהר"ם מרוטנבורג
שאלות לדיון:
1. איזו התנהגות בעייתית של כהנים מתוארת בשו"ת?
2. מדוע ההתנהגות הזו בעייתית?
3. מה ניתן ללמוד מהמקור על רחצה בערב שבת?
4. מה ניתן ללמוד מהמקור על בתי מרחץ בגרמניה בימי הביניים?
עורכת: אריאלה להמן
