בחורים יהודים בימי הביניים וערכי הגבריות האבירית

ההתלהבות התרבותית ממשחקי הכס מראה, שאידיאל הגבריות האבירית – המעודד לחיי נדודים והרפתקאות, להפגנת גבורה ואומץ לב בשדות הקרב או במסלולי הטורנירים, המתגמל כיבוש אדמות ובחורות, וקורא לנאמנות מוחלטת לאדון – עדיין יש לו משמעות גם בחברה שלנו. אידיאל האביר, כמובן, היה סמל גבריות עבור נערים רבים באירופה בימי הביניים, ולא רק עבור נערים נוצרים. המקורות העבריים מהתקופה מעידים שגם נערים יהודים הושפעו מערכי גבריות אלו. השפעה זו באה לביטוי בדרכים שונות ואחת מהם הייתה נוהגם של בחורים יהודים לערוך במהלך החתונות מעין-טורנירים כשהם רכבו אחד מול השני על סוסים וניסו להפיל את זה שרכב לקראתם. במנהג זה חיקו הבחורים היהודים את הטורנירים של האבירים, שאף הם היו נהוגים להיערך בעיקר בחתונות של האצילים, ובאופן כללי טורנירים היו הספורט החביב על צעירים ומבוגרים, על נשים ובחרות וכמובן על גברים ונערים רבים בימי הביניים.

איור של שני אבירים נלמים מתוך מחזור תפילות מדרום גרמניה, המתוארך לשנת 1320. המחזור נמצא באוסף קאומפמן. Kaufmann Collection, MS. A 384, fol. 13v

המקור שלפניכם לקוח מפירוש של "בעלי התוספות" על מסכת סוכה מהתלמוד הבבלי. בעלי התוספות היו קבוצה של תלמידי חכמים שפעלו בצפון צרפת ובגרמניה במאות ה-12 וה-13. המקור אינו קשה להבנה, ועם זאת הוא מעלה שאלות חשובות לגבי הבנתנו את תת-תרבות הנעורים שהייתה בקרב יהודי צפון מערב אירופה בימי הביניים, אך גם לגבי ערכי הגבריות של כל אחד ואחת מאתנו.

"לאותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקורעין בגדו של חבירו או מקלקל לו סוסו שהן פטורין, כך נהגו מחמת שמחת חתן"

(תוספות, סוכה מה ע"א, ד״ה ״מיד תינוקות״)

בחורים: בימי הביניים גם לנערים קראו בחורים

לקראת חתן: לכבוד החתן

פטורין: מתשלום על הנזק שנגרמם

שאלות לדיון:

1. איזה דימוי של הבחורים היהודים אתם רואים במקור זה?

2. האם הדימוי הזה תואם לדימוי שיש לכם על בחורים יהודים בתקופה ההיא?

3. לאיזו גבריות מעודד מנהג זה?

4. מדוע לדעתכם פוטרים הרבנים את הבחורים מתשלום הנזק?

5. האם לדעתכם הרבנים מעודדים גבריות שכזו?

6. האם ערכים אלו – שמעודדים למלחמה, תחרותיות ואלימות – מתאימים לגברים ונערים בימינו?