קידוש בבית של אלמנה
מקור זה יתייחס לתיאור של סדר ליל שישי בביתה של אלמנה מתוך ספר האגור. המקור חושף כמה ממדים, הראשון הוא – מה על אלמנה לעשות כאשר אין איש בביתה שיקדש וינהל את סדר השבתות והחגים? והשני הוא, מה מקומה של הקהילה בחיי הפרט באשכנז של ימי הביניים- העת החדשה המוקדמת? עד כמה חברי הקהילה דואגים אחד לשני?
איור של סעודת פסח מתוך כת"י בספריה הבריטית, MS. Or. 2884, f. 18.
ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי ר' יעקב לנדא, חכם שחי במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה. ספר האגור כולל בתוכו הלכות מחיי היומיום, כמו תפילה, ציצית, תפילין, ברכה, שבת ויום טוב, שחיטה ובדיקה, כשרות, ונידה. דרך ספרי הלכה, ניתן ללמוד על חייהם של אנשים, הקשיים ההלכתיים אותם חוו, והפתרונות המוצעים להם.
המקור מופיע בספר האגור, הלכות שבת סימן שע"ו:
"ואותם בני אדם ההולכים לעשות קידוש לאלמנות בבתיהם וחוזרים לאכול בבתיהם, האלמנות יוצאות ואין הם יוצאים. ולכן נוהגים שלא לשתות בבית האלמנות אף על גב דשיטת ההלכה מוכחת שהיו רגילים לשתות בבית-הכנסת מכוס של קידוש"
שאלות לדיון
1. "האלמנות יוצאות ואין הם יוצאים" – יוצאים מאיפה?
2. חישבו על הסיטואציה. מי מגיע? לאן מגיע? היכן עושים את הקידוש? האם האיש שבא לקדש על היין עוזב מיד לאחר הקידוש? האם הוא נשאר לאכול עם האלמנה ומשפחתה?
[if !supportLists]3. [endif]מי הם "בני האדם" שהולכים לקדש בבית האלמנה?
[if !supportLists]4. [endif]מה ניתן להגיד על ההפרדה כאן בין הקידוש לסעודת השבת?
[if !supportLists]5. [endif]למה, לדעתכם, מבקש ר' יעקב לנדא לא לשתות בבית האלמנות?
[if !supportLists]6. [endif]עד כמה הייתה הקהילה מעורבת בחייהם של אנשים חלשים בחברה, ביניהם אלמנות?
[if !supportLists]7. [endif]מה מקומו של בית הכנסת בחייהם של יהודי ימי הביניים באשכנז?
עורכת: אטל קלאורה
