top of page

מעמדם הכלכלי והמשפטי של היהודים

יהודי אירופה בימי הביניים חיו לרוב בקהילות שישבו בתוך ערים. היהודים חיו בדרך כלל ברחובות מוגדרים, לעיתים כאלו שהופרדו בחומה משאר יושבי העיר. למרות זאת, הם היו מעורבים מאוד בחיי העיר, בעיקר בתחומי המסחר והבנקאות. רבים מהנוצרים נמנעו מלעסוק בבנקאות ומסחר מסיבות דתיות וחברתיות, והיהודים התמחו בכך. שליטי אירופה הבינו כי הפיתוח הכלכלי תלוי בקיומם של בנקאות ומסחר, ולכן רצו לוודא שהיהודים יחיו באופן קבוע בממלכותיהם. הם העניקו ליהודים הגנה, והבטיחו להם זכויות לנהל את קהילותיהם כרצונם. בשל כך, יהודים לקחו חלק חשוב בתהליך התפתחות הערים הנרחב שהתרחש באירופה בימי הביניים.


הקתדרלה של שפייר (Wikimedia Commons)


העיר שפייר [שפירא], במערב גרמניה, הייתה נתונה במאה ה-11 לשליטתו של הבישוף [ראש הכנסייה] המקומי. מדובר היה עדיין בכפר קטן, אך הבישוף רצה להגדיל ולחזק אותו, ולשם כך ניסה לפתות יהודים מערי האזור לבוא ולהתיישב בשפייר. הוא עשה כן באמצעות כתב זכויות שהעניק ליהודים ב1084. תכניתו של הבישוף עלתה יפה, והקהילה היהודית בשפייר הפכה להיות אחת החשובות והמשגשגות בגרמניה של ימי הביניים.

 

"[...] אני רודיגר [...] בישוף שפייר, ניסיתי להפוך את הכפר שפייר לעיר, ומאמין שמעמדו ישתפר פי אלף על ידי כך שאזמין אליו גם יהודים. יישבתי את היהודים מחוץ לרבעים של התושבים האחרים, והקפתי אותם בחומה, כדי שלא יוטרדו על ידי ההמון. [... והמקום ניתן להם] בתנאי שישלמו לבישוף שלושה וחצי מארק כסף בשנה. ונתתי להם [...] את הזכות לבצע סחר חליפין בזהב וכסף, ולמכור ולקנות כרצונם, בסביבות העיר. בנוסף נתתי להם מאדמות הכנסייה לשם הקמת בית קברות [...]. ובנוסף, כפי ששופט העיר שומע את תביעותיהם של האזרחים, ישמע רב הקהילה תביעות המתעוררות בין היהודים או כנגדם. [...] החוק מתיר להם להעסיק אומנות או משרתים מקרב אנשינו. בשר שאסור להם לאכילה על פי חוקיהם יכול להימכר לנוצרים. לבסוף ולסיכום, נתתי להם את הזכות להנות מכל הזכויות הקימות ליהודים אחרים בגרמניה. [...] וכדי שהדברים הללו לא ישכחו לעולם, חתמתי על המסמך ואישרתי בחותמת שלי, כפי שניתן לראות למטה. ניתן ב-15 לספטמבר, 1084."


בישוף: ראש הכנסייה באזור מסוים.

רבעים: שכונות.

מארק: מטבע גרמני.

סחר חליפין בזהב וכסף: בנקאות.

שומע: שופט.

תביעות: סכסוכים משפטיים.

כנגדם: כאשר נוצרים תובעים יהודים.

אומנות: מטפלות לילדים. על פי חוקיהם – על פי ההלכה.

למטה: בתחתית המסמך.

 

שאלות לדיון

1. מדוע האמין הבישוף כי שפייר תתחזק כתוצאה מנוכחותם של היהודים? כיצד רואים זאת במסמך?

2. מדוע לדעתכם תמך הבישוף, ראש הכנסייה הנוצרית, בהפיכתה של שפייר מעיר נוצרית לגמרי לעיר מעורבת?

3. מה היו חובותיהם של היהודים כלפי העיר והבישוף?

4. מה היו הזכויות שהבטיח להם הבישוף? מדוע היו דווקא ההבטחות האלו נחוצות לשם הקמתה של הקהילה?

5. במה עסקו יהודי שפייר על פי המסמך?

6. מה היה טיב הקשרים בין יהודים לנוצרים על פי המסמך? באילו מקרים שיתפו פעולה ומתי התעמתו?

7. האם נהנו היהודים מעצמאות מחוקי העיר? כיצד ניתן ללמוד זאת מהמסמך?

8. מה ניתן ללמוד על אורח החיים של יהודי שפייר מהמסמך שלפנינו?



עורך: צפריר ברזלי






מקורות אחרונים
חיפוש לפי מילות מפתח
חיפוש לפי נושאים
bottom of page