ביקור בתוך בית יהודי בימי הביניים - עם מדריך טיולים נוצרי
אין הרבה עדויות היסטוריות שאפשר להתבסס עליהן כדי לדעת איך נראה מבפנים בית של יהודים באירופה בימי הביניים. הרבה חפצים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם בבתים שלנו כלל לא היו קיימים בבתים בימי הביניים. אפילו החלוקה בין חדרים למטרות שונות - חדר לבישול, חדר לשינה וחדר למגורים - לא היה דבר מובן מאליו.
סעודת חג מתוך כתב יד של הגדה אשכנזית מהמאה ה-15, המצוי בספריה הבריטית, MS. Add. 14762, f.6
בידינו עדות אחד יוצאת דופן, של כרוניקאי נוצרי בשם אנסלם מפרנגר, שביקר בבית של יהודי עשיר ברגנסבורג שבגרמניה במאה ה-15. התיאור שלו פורסם בספר Jewish Life in the Middle Ages, אותו חיבר ההיסטוריון הבריטי ישראל אברהמס, שהיה מהראשונים שחקרו את חיי היומיום של יהודים באשכנז בימי הביניים.
הבית היה ערימת אבנים נוראית, בצבע אפור כהה ומכוסה טחב. היו בה חלונות סגורים בגדלים שונים, ממוקמים באופן אקראי. זה בקושי נראה כמו מקום ראוי למגורי אנוש. מעבר באורך של כ-25 מטרים, בקושי מוארת בשבת, הוביל למדרגות מתפוררות, מסתובבות וחשוכות, בהן ההולך נאלץ לגשש את דרכו באפילה עם יד על הקיר כדי להגיע למבנה האחורי. דלת חזקה נפתחת, וממנו נכנסים חדר מקושט בעליזות בפרחים, עם ריהוט יקר ומהודר. כאן, הקירות היו מעוטרים בעץ מלוטש, באריגים צבעוניים ובעבודות גילוף אומנותיות. היה זה המקדש הביתי של בעל הבית, בו חגגו את השבת עם פעולות דתיות ועם כיבוד מפואר. שטיח יקר-ערך, עשיר בצבעו ובדוגמה שלו, כיסה את הרצפה המצוחצחת. בד בצבע אדום-אש מצמר מהודר כיסה את השולחן העגול, שהועמד על רגליים מוזהבות. מעל לשולחן נתלתה מנורת השבת בת שבעת הקנים, על שרשרת מתכת בוהקת. המנורה נראתה כחדשה, וזהרה מכל שבעת זרועותיה. שולחן האוכל החגיגי היה עמוס בכוסות כבדות מכסף, עבודת אומן מומחה, וסביב השולחן נצבו כסאות עם גב גבוה, גם הם מעוטרים בזהב, ועליהם כריות מקטיפה. בנישה בצד עמד מיכל עצום מכסף, עם ברז מזהב, שהזמין את הסובבים לנטילת הידיים הטקסית, ומגבות מפשתן איכותי, שנשזר במשי, ייבשו את הידיים לאחר מכן. כמסגרת לכל היופי וההדר הזה ניצבו שולחן אורן משובץ ומעוטר בזרי פרחים היה עמוס במאכלי החג ובכדי היין הנוצצים, ספה בסגנון אוריינטלי, עם כורסאות צד מלאות עד להתבקע, וארון מכסף מלא באבני חן, שרשראות זהב, צמידים, כלי כסף וזהב ועתיקות יקרות ערך. כך נראה מקדש ביתי של האדון המכובד.
שאלות לדיון
1. נסו לצייר את הבית, לפי התיאור של אנסלם.
2. אנסלם מכנה פעמיים את הבית כ"מקדש ביתי". כיצד, על פי התיאור שלו, הפך הבית לאזור מקודש?
3. עיינו באיור שמופיע בראשית העמוד. ציור זה לקוח מהגדה אשכנזית, שנוצרה בגרמניה סביב שנת 1460. השוו בין התיאור של אנסלם לבין האיור. מה דומה? מה שונה? מדוע לדעתכם יש הבדלים?
4. אנסלם היה כרוניקאי נוצרי. האם לדעתכם התיאור שלו אמין? הסבירו את עמדתכם.
עורכת: אריאלה להמן
